ענף האירוח הכפרי, תת-ענף בענף המלונאות, כולל חדרים להשכרה בעיקר בישובים בעלי אווירה כפרית בצפון ודרום הארץ ומיועד לקהל המעונין בהארחה אלטרנטיבית. נכון לשנת 2012 יש יותר מ- 9000 יחידות צימרים בצפון .אם כן בשאר הארץ ,בהשערה,יש כ- 2250 יחידות צימרים.יש לזכור שענף זה צומח לערך ביותר מ-10 אחוז בשנה. כמובן שצמיחת הענף אינה רק בגליל ורמת הגולן אלא גם בנגב במערבי, מכתש רמון, הערבה, השפלה, ירושלים והמרכז.
השוק:
מאפייני שוק הצימרים עדכניים:
עיקר אזורי הצימרים הוא צפון הארץ(80%), עם יתרון לאזורים ההרריים והמיוערים בשל הירק והנוף, אך גם בדרום הארץ-באזור הנגב המערבי, אשכול, ערבה, אילות וכו'(15%), והשאר באיזור ירושלים והמרכז.
עונתי - הענף פועל בממוצע כ-137 ימים בשנה, בעיקר בחודשי הקיץ ובחגים,אך יכול להגיע גם ל-160(נכון ל-2012)
בדרך כלל רמת מחירים זולה יחסית למלונות,אך המחירים בענף משתנים בין האיזורים
ויכולים להגיע גם ל- 2,500 ₪ ללילה בצימרים היוקרתיים.
מבוסס בעיקר על תיירות פנים - 80-85% מהמתארחים הם ישראלים.
נאמנות של הלקוחות למקום, בהתאם לשרות ושביעות רצון
הענף מגלגל בשנה כ-1 מיליארד ₪ ,אך מאידך עסקי הצימרים פועלים בסביבה עסקית לא פשוטה.שכן כ-1 מכל 10 צימרים נמצא בסכנת סגירה.
לקוחות: הגדרת שוק היעד וגודלו, פילוח השוק: עיקר השוק מבוסס על תיירות פנים. קהל היעד העיקרי הינו קהל המעונין בארוח ייחודי ו/או בעלויות נמוכות יחסית. פלחי שוק הינם:
משפחות - פלח השוק העיקרי. משפחות בהן ההורים הם בגילאי 30-40 והילדים בגיל צעיר.
זוגות-בני חמישים פלוס וזוגות צעירים ללא ילדים הם פלח שוק פוטנציאלי מחוץ לעונה.
סגנון אירוח יחודיי – למחפשים אירוח באווירה דתית או אירוח בכפרים ערביים ודרוזיים.
תיירות נכנסת(לערך 15%)
מתחרים:
המתחרים נחלקים לשתי קבוצות, בהתאם לשירות הם מספקים:
מתחרים ישירים -
החדרים הנמצאים באותו אזור גיאוגרפי, בעלי רמת מחירים או שירות דומה. בעלי חדרי אירוח במעגל הקרוב הם מתחרים גדולים יותר לעומת בעלי חדרים במעגלים הרחוקים.
ישובים בקרבת אזור עירוני יהיו בתחרות עם בתי מלון בעלי דירוג נמוך ופנסיונים. לעומת זאת ישנה אפשרות לניצולת גבוהה של הבילוי בעיר.
מתחרים עקיפים - יעילים לפני הזמנת המקום וההחלטה על סוג הנופש/הבילוי הנבחר.הם כוללים את כל האלטרנטיבות ללינה, המצויים באותו אזור הגיאוגרפי הנבחר,מאכסניות נוער ועד בתי מלון יוקרתיים.
ספקים:
הציוד הנדרש נחלק לציוד קבוע (הצטיידות) ושוטף/מתכלה. הציוד אינו ייחודי ומגוון גדול של ספקים יכול לספקו.
מבנה(בנוי או מובל או שילוב) - בבניה מתועשת, בקתות ובתי עץ למיניהם ועוד.
ציוד קבוע: ריהוט, אביזרי סניטציה וכיו"ב
ציוד שוטף: מגבות, סדינים וכיו"ב. ציוד מתבלה הזקוק להחלפה מדי פעם.
ציוד מתכלה: סבונים, נייר טואלט וכיו"ב.
כמו-כן, יש צורך בשירותים נלווים: דוגמת מטבח, חדר אוכל, מכבסות וכדומה.
אמצעי שיווק:
ניתן לשווק את חדרי האירוח בצורות הבאות:
פעילות משותפת באמצעות עמותות התיירות האזוריות - פרסום, שילוט, מרכזי מבקרים, מוקדים טלפוניים, והאינטרנט.
שיווק תמורת עמלה-באמצעות משרדי נסיעות/חברות נופש או משרדים פרטיים העוסקים בהכוונת אורחים לחדרים.
שילוט חוצות - באופן עצמאי או מספר עסקים במרוכז, משמש להכוונה או בצמוד לאזור האירוח/נקודת הישוב.
פרסום בעיתונות –עיתונות רגילה ובעיתונות מטיילים, במדורים העוסקים בנופש, טיולים, ידיעת הארץ ודומיהם.
הפקת מוצרי פירסום לדוג': מפות,חולצות ,כובעים.
יחסי ציבור
אתרי אינטרנט ייעודיים
כיווני התפתחות עתידיים:
ישנו גידול מתמיד בהיקף התיירות הכפרית ובמשקלה בסך התיירות. מגמה זו תמשיך ותגבר.יש לתכנן גידול בחלקה של תיירות חוץ בארוח הכפרי. מחירי הארוח הכפרי נמוכים בכ -35% עד 45% ממחירי בתי המלון, הם מציעים צורת נופש שונה, נופש זה מחייב שימוש ברכב פרטי או הסעות (נושא שאינו מפותח עדיין) ככל שישתפרו השרותים, האטרקציות והפעילויות בסביבה הקרובה של הצימרים תיהיה היענות גדולה יותר מצד הקהל הישראלי. קיימת מגמה של התפתחות שירותים ברמה גבוהה לאוכלוסיות ספציפיות. גורמי ההצלחה:
מיקום - נופשים מעדיפים לשהות במקום שיאפשר להם פעילות נופש באזור. לכן כיום אזור היעד המועדף ע"י המטיילים הוא אזור הצפון.
שירות - יצירת אוירה מיוחדת ויחס אישי ללקוחות מסייעת בשימור הלקוחות.
רמת חדרים - רמה גבוהה מבחינת העיצוב, הריהוט, ואיבזור נוסף כגון - מיזוג אוויר, ג'קוזי, ארוחות אינטימיות,אינטרנט אלחוטי,מסכי ענק, רמקולים וכיו"ב.
מחסומי כניסה לענף:
השקעה ראשונית גבוהה באופן יחסי. למשרד התיירות יש תקנות המתייחסות לפרטי פרטיו של מבנה לאירוח כפרי.כמו כן מפעיל משרד התיירות מערכת סיוע ליזמים העומדים בקריטריונים מוגדרים, בדגש לישובים הנמצאים בקו העימות ובאזורי פיתוח:
לכל יחידה כניסה נפרדת.
גודל היחידה 20 מ"ר לפחות ויהיו בה 2 חלונות. מינימום גודל חדר ראשי - 14 מ"ר.
לכל יחידה מערך שירותים (בית שימוש ומקלחת/אמבטיה).
בכל יחידת אירוח יימצא מטבחון מצויד.
בכל יחידה ימצא ריהוט (מיטות, ארון בגדים, שולחן וכסאות, מראה, רדיו וטלויזיה), ציוד לשהייה, כלי מיטה ומתקנים הנדסיים בטיחותיים (מפסק פחת, מטף כיבוי אש וכו').
בכל יחידה יהיו מים חמים כל היממה, מיזוג אויר וחימום (לפי האזור).
מגרש חניה מסודר וגישה נוחה ומסודרת, עם שילוט ברור.
מערך שירותי עזר: חדר אוכל, מתקני ספורט (גם בהתבסס על מתקני היישוב).
דרישת סף הינה היכולת לקבל רישיון בניה.
כח אדם:
מספר העובדים ממוצע לאתר אירוח (כ- 15 חדרים) הוא 3-4 עובדים. מספר העובדים משתנה בהתאם להיקף השירותים ורמתם, כסוג הארוחות ומקום הגשתן.בהפעלת 2 עד 3 חדרים ניתן להסתפק בעובד בחצי משרה או במשרה מלאה. הכשרה מקצועית אינה נדרשת כתנאי לרשיון, אך מומלץ להיות בוגר קורסים מקצועיים, הניתנים באחת ממכללות התיירות.
השקעה נדרשת:
עיקרי תכנית ההשקעות להתאמת חדרים קיימים לארוח כפרי הם:
בניה ו/או שיפוץ והתאמה בהתאם לקריטריונים הנדרשים ע"י משרד התיירות, כולל פיתוח סביבתי ומערך שירותי עזר. יש להתאים לשימושם של נכים 20% ממספר החדרים בכל אתר.
ריהוט (מיטות, שולחנות, כסאות), מיזוג אוויר, מכשירי חשמל וציוד מטבח (מקרר, תנור, כלים) - בהתאם לקריטריונים הנדרשים ע"י משרד התיירות.
ציוד מתחלף - סדינים, מגבות.
תשלום למנהל מקרקעי ישראל, לרשות המקומית, ולאוצר המדינה (דמי הסכמה, פיתוח והשבחה) ולעוד גורמים שונים.
סיוע משרד התיירות:
משרד התיירות מסייע במענק בגובה 25% מההשקעה המוכרת ביחידות ארוח. המענק ניתן ליזם המקים 2-8 יחידות ארוח במושב/מושבה/עיר או 15-50 יחידות בקיבוץ. היחידות צריכות להיות קשורות למערך שיווק אזורי או ארצי ולעמוד בקריטריונים המוגדרים. עיקרי הסעיפים המוכרים כהשקעה מוצגים להלן:
לשיפוץ יחידה קיימת (למ"ר מבונה ברוטו)
הוספת קומה או סגירת קומת עמודים (למ"ר מבונה ברוטו)
השקעה ביחידת ארוח מתועשת (למ"ר מבונה ברוטו)
השקעה ביחידת ארוח בבנייה קשה(למ"ר מבונה ברוטו)
השקעה בשיפוץ מבנה לשימור(למ"ר מבונה ברוטו)
השקעה בציוד ליחידה - ליחידה, כולל מזגנים ומקררים (ציוד חדש בלבד).
בחישוב גובה המענק לשיפוץ לא יילקח בחשבון שטח שמעל 40 מ"ר ליחידה או 80-160 מ"ר לנחלה.
בחישוב גובה המענק לקיבוץ לא יילקחו בחשבון יותר מ- 35יחידות ארוח, ובלבד שלא יהיו יותר מ – 50 יחידות בקיבוץ בסך הכל.
ניתן לקבל במקום המענק הטבות אחרות (כגון פטור מלא ו/או חלקי ממס הכנסה). סכומי הסיוע עבור הקריטריונים לעיל משתנים מפעם לפעם, לפי החלטות הממשלה, יש לבדוק זאת סמוך למועד התחלת ההקמה.יש לברר את הסכומים הניתנים כסיוע של משרד התיירות - עפ"י מסמכי של משרד התיירות. רישיונות ואישורים:
אישור ועדת בניין ערים המקומית/איזורית.
הסכמת מנהל מקרקעי ישראל לשימוש חריג בקרקע לצורך ארוח כפרי.
אישור ורשוי משרד התיירות.
רשיון עסק מטעם הרשות המקומית, מותנה בקבלת אישור משרד הבריאות. את רשיון העסק יש לחדש מדי שנה.
ביטוחים:
ביטוחי מבנה ותכולה.
ביטוח צד ג'.
ביטוח חבות מעבידים.
ביטוח מלאי.
ביטוח אובדן רווחים.
בנוסף לאמור לעיל, מוצע להיוועץ בסוכן ביטוח לגבי ביטוחים נוספים.
טיפים:
ההשפעה הסביבתית היא גורם משמעותי לפעילות - יש לבחון היטב את היצע החדרים ברדיוס של כ - 20 ק"מ, את מידת המענה שהם נותנים לביקוש הקיים ואת התכניות ו/או הסיכוי לפיתוח אטרקציות תיירותיות באזור.
חלק ניכר מהלקוחות חדרי הארוח הם לקוחות חוזרים. בניית מאגר הלקוחות והזמנות עונתיות קבועות יכולות לסייע להגדלת התפוסה ובשימור הלקוחות.
יש לתכנן מראש את הפעילות, בכדי שלא להקלע להזמנות יתר או לחילופין למיטות ריקות.